טעויות תרגום

מאת אבירם קפלן, 2008

תרגום של מסמך, מאמר או ספר, מצריך רמה גבוהה בהרבה מרמת הבנת השפה. חוסר הבנת משמעויות תרבותיות וגיאוגרפיות של הכתוב, עשוי להביא לטעויות תרגום קשות, העלולות לפגוע בהבנת הטקסט. כך למשל, מתרגם שאינו בעל רקע ברפואה יתקשה לעבוד על טקסט המכיל מונחים רפואיים ומתרגם הבקיא בשפה הסינית אך אינו מכיר היטב את התרבות של סין, לא יוכל להבין מושגים רבים בבואו לתרגם משפה זו. תרגום טוב אינו מעביר מידע משפה לשפה בלבד, אלא מעביר גם את הדינאמיות התקשורתית של המקור, דהיינו תרבות, מחשבה, סגנון ואוצר המילים של הכותב.

טעויות תרגום סווגו על ידי Hurtado* לשלוש קבוצות:

• טעויות הנובעות מחוסר הבנה של טקסט המקור: העברת המשמעות בצורה שגויה, סותרת, או יצירת חוסר משמעות, הוספה, השמטה, חוסר התייחסות לקשרים בלשניים, איבוד המשמעות המקורית, ובחירה בלשנית שגויה (מבחינת סגנון, דיאלקט וכו').
• טעויות הבעה בשפת היעד, כגון טעויות איות, דקדוק, בחירת מילים שגויה, טעויות טקסטואליות וטעויות סגנון.
• טעויות הפוגעות בהעברת הפונקציות של טקסט המקור.

מכשלות תרגום נפוצות

מתרגמים שאינם מקצועיים עלולים להיכשל בעבודתם, גם אם הם מבינים את השפה בה נכתב הטקסט ואת השפה אליה הם נדרשים לתרגם. לפיכך לוקטו ארבע מכשלות תרגום עיקריות העומדות בפני המתרגם:

• אי הכרת התרבות

  תרגום איכותי צריך להעביר משמעויות מתרבות אחת לאחרת, כולל משמעויות נסתרות, שעשועי מילים, ניבים, פתגמים, סלנג ושפת רחוב. על מתרגמים מקצועיים להיות בקיאים בתרבות הארץ בה נכתב הטקסט ולפרש את הכתוב בצורה כזו, שקורא המגיע מתרבות שונה יוכל להבין את משמעות הכתוב. דוגמא פשוטה מתוך סדרת הטלויזיה "סיינפלד", בפרק בו מבקש ג'רי לשלם על אבא שלו. האב מגיב בביטול: "!Oh, Get out of here" (אתה לא רציני / מה פתאום!) כשהתרגום שניתן היה תרגום ישיר: "צא החוצה!". שיטה טובה היא להוסיף הערות שוליים לביטויים או מונחים שונים שאינם בהירים לקורא כגון מאכלים, מנהגים וחגים שהוא אינו מכיר. מכשלה נוספת היא ציטוט משפה עתיקה שאינה נמצאת בשימוש יומיומי, כמו תרגום מהתנ"ך, הברית החדשה או כתבים יווניים עתיקים. במידה ולא קיים בנמצא תרגום לאותו טקסט, המתרגם מכתבים אלה נדרש להתמצא במשמעות הטקסט ובהיסטוריה של אותה התקופה.

• אי הכרת מונחים מקצועיים

  טקסטים מקצועיים מחייבים מתרגם המגיע מאותו תחום אקדמי. במידה והמתרגם אינו מכיר מונח מקצועי מסוים, יכול הוא לחפש אותו באנציקלופדיה, אך יתקשה לתרגם טקסט שלם אם אינו מבין את משמעותו, וכך יתקבל טקסט מתורגם שהינו רצוף בשגיאות. לכן צריכים המתרגמים להתמקד בתחומים אותם הם מכירים ואותם למדו, מכיוון שנושאים רחוקים מהם עלולים להכשיל את התרגום.

• התמודדות עם שמות וביטויים

  לעיתים מתקשים מתרגמים בתרגום שם בשל ההגייה השונה משפה לשפה ואף מתקופה לתקופה. במהלך השנים השתנתה ההגייה של שפות שונות, דבר שהשפיע על הגיית השמות. הדילמה של המתרגם במקרה זה היא האם להיות נאמן להגייה המקורית בתקופה בה הטקסט נכתב, או לתרגם את השם על פי ההגייה הנוכחית. כמו כן, לפעמים המתרגמים אינם שמים לב, ומתרגמים מילולית את הכתוב במקום בו צוין שמו של האדם. דוגמא מפורסמת ומביכה לטעות תרגום כזו הופיעה בפרק של הסדרה "הבוקר שאחרי" בכבלים. השחקן כריסטיאן סלייטר, שאוזכר באחד הפרקים, תורגם כ"מניח רעפים נוצרי". התרגום מדויק מבחינה מילולית, אך הכוונה הייתה לשם השחקן ולא לפירוש המילולי.

• בלבול בזמנים

  באנגלית מקובל לקבוע זמן או תאריך התרחשות בתחילת המשפט, לעומת השפה העברית בה נהוג לציין את הזמן לרוב בסוף משפט. מתרגמים שאינם הופכים את מיקום הזמנים יוצרים טקסט שגוי תחבירית. כמו כן, הפעלים באנגלית עלולים לבלבל מתרגמים בלתי מנוסים בין זמן עבר לזמן הווה. לדוגמא, טעות היא לכתוב "ב- 1 באפריל 1987 התכנסה הועידה הכלכלית" למרות שכך מובנה המשפט באנגלית, אלא יש לכתוב "הועידה הכלכלית התכנסה ב- 1 באפריל 1987".

• אי השמטת מילים מיותרות

  בתרגום משפה לשפה, קיים לעיתים צורך בהשמטת מילים מסוימות שניתן להסתדר גם בלעדיהן, כמו למשל מילות שיוך ("הוא", "היא" וכיו"ב). לפעמים מפחדים מתרגמים להשמיט מילים, שמא התרגום לא יהיה נאמן למקור. דבר זה גורם לסרבול משפטים במילים מיותרות, המקשות על הבנת המשפט וקוטעות את רצף קריאת הטקסט.

*מקורות:

Hurtado Albir, A. (1995): “La didáctica de la traducción. Evolución y estado actual,” X Perspectivas de la Traducción, (P. Fernández, ed.), Valladolid, Universidad de Valladolid, pp. 49-74.

כל הזכויות שמורות. [גרסה אלקטרונית]. אתר בבל שרותי תרגום, 2008.